This is a fan site of PI NETWORK.
You can find the original Pi white paper in אתר רשמי.
PI™, PI NETWORK™, _^™הוא סימן מסחרי של חברת PI Community.

Preface

As the world becomes increasingly digital, cryptocurrency is a next natural step in the evolution of money. Pi is the first digital currency for everyday people, representing a major step forward in the adoption of cryptocurrency worldwide.

Our Mission: Build a cryptocurrency and smart contracts platform secured and operated by everyday people.

Our Vision: Build the world’s most inclusive peer-to-peer marketplace, fueled by Pi, the world’s most widely used cryptocurrency

DISCLAIMER for more advanced readers: Because Pi’s mission is to be inclusive as possible, we’re going to take this opportunity to introduce our blockchain newbies to the rabbit hole 🙂

Introduction: Why cryptocurrencies matter

Currently, our everyday financial transactions rely upon a trusted third party to maintain a record of transactions. For example, when you do a bank transaction, the banking system keeps a record & guarantees that the transaction is safe & reliable. Likewise, when Cindy transfers $5 to Steve using PayPal, PayPal maintains a central record of $5 dollars debited from Cindy’s account and $5 credited to Steve’s. Intermediaries like banks, PayPal, and other members of the current economic system play an important role in regulating the world’s financial transactions.

However, the role of these trusted intermediaries also has limitations:

1. Unfair value capture. These intermediaries amass billions of dollars in wealth creation (PayPal market cap is ~$130B), but pass virtually nothing onto their customers – the everyday people on the ground, whose money drives a meaningful proportion of the global economy. More and more people are falling behind.
2. Fees. Banks and companies charge large fees for facilitating transactions. These fees often disproportionately impact lower-income populations who have the fewest alternatives.
3. Censorship. If a particular trusted intermediary decides that you should not be able to move your money, it can place restrictions on the movement of your money.
4. Permissioned. The trusted intermediary serves as a gatekeeper who can arbitrarily prevent anybody from being part of the network.
5. Pseudonymous. At a time when the issue of privacy is gaining greater urgency, these powerful gatekeepers can accidentally disclose — or force you to disclose — more financial information about yourself than you may want.
   

Bitcoin’s “peer-to-peer electronic cash system,” launched in 2009 by an anonymous programmer (or group) Satoshi Nakamoto, was a watershed moment for the freedom of money. For the first time in history, people could securely exchange value, without requiring a third party or trusted intermediary. Paying in Bitcoin meant that people like Steve and Cindy could pay each other directly, bypassing institutional fees, obstructions and intrusions. Bitcoin was truly a currency without boundaries, powering and connecting a new global economy.

Introduction to Distributed Ledgers

Bitcoin achieved this historical feat by using a distributed record. While the current financial system relies on the traditional central record of truth, the Bitcoin record is maintained by a distributed community of “validators,” who access and update this public ledger. Imagine the Bitcoin protocol as a globally shared “Google Sheet” that contains a record of transactions, validated and maintained by this distributed community.

The breakthrough of Bitcoin (and general blockchain technology) is that, even though the record is maintained by a community, the technology enables them to always reach consensus on truthful transactions, insuring that cheaters cannot record false transactions or overtake the system. This technological advancement allows for the removal of the centralized intermediary, without compromising transactional financial security.

Benefits of distributed ledgers

In addition to decentralization, bitcoin, or cryptocurrencies in general, share a few nice properties that make money smarter and safer, although different cryptocurrencies may be stronger in some properties and weaker in others, based on different implementations of their protocols.  Cryptocurrencies are held in cryptographic wallets identified by a publicly accessible address, and is secured by a very strong privately held password, called the private key. This private key cryptographically signs transaction and is virtually impossible to create fraudulent signatures. This provides security and unseizability. Unlike traditional bank accounts that can be seized by government authorities, the cryptocurrency in your wallet can never be taken away by anyone without your private key. Cryptocurrencies are censorship resistant due to the decentralized nature because anyone can submit transactions to any computer in the network to get recorded and validated. Cryptocurrency transactions are immutable because each block of transactions represents a cryptographic proof (a hash) of all the previous blocks that existed before that. Once someone sends you money, they cannot steal back their payment to you (i.e., no bouncing checks in blockchain). Some of the cryptocurrencies can even support atomic transactions. “Smart contracts” built atop these cryptocurrencies do not merely rely on law for enforcement, but directly enforced through publicly auditable code, which make them trustless and can potentially get rid of middlemen in many businesses, e.g. Escrow for real estate.

Securing distributed ledgers (Mining)

One of challenges of maintaining a distributed record of transactions is security — specifically, how to have an open and editable ledger while preventing fraudulent activity. To address this challenge, Bitcoin introduced a novel process called Mining (using the consensus algorithm “Proof of Work”) to determine who is “trusted” to make updates to the shared record of transactions.

You can think of mining as a type of economic game that forces “Validators” to prove their merit when trying to add transactions to the record. To qualify, Validators must solve a series of complex computational puzzles. The Validator who solves the puzzle first is rewarded by being allowed to post the latest block of transactions. Posting the latest block of transactions allows Validators to “mine” a Block Reward – currently 12.5 bitcoin (or ~$40,000 at the time of writing).

This process is very secure, but it demands enormous computing power and energy consumption as users essentially “burn money” to solve the computational puzzle that earns them more Bitcoin. The burn-to-reward ratio is so punitive that it is always in Validators’ self-interest to post honest transactions to the Bitcoin record.

Problem: Centralization of power and money put 1st Generation Cryptocurrencies out of reach

In the early days of Bitcoin, when only a few people were working to validate transactions and mining the first blocks, anyone could earn 50 BTC by simply running Bitcoin mining software on their personal computer. As the currency began to gain in popularity, clever miners realized that they could earn more if they had more than one computer working to mine.

As Bitcoin continued to increase in value, entire companies began to spring up to mine. These companies developed specialized chips (“ASICs”) and constructed huge farms of servers using these ASIC chips to mine Bitcoin. The emergence of these enormous mining corporations, known drove the Bitcoin Gold Rush, making it very difficult for everyday people to contribute to the network and get rewarded. Their efforts also began consuming increasingly large amounts of computing energy, contributing to mounting environmental issues around the world.

The ease of mining Bitcoin and the subsequent rise of Bitcoin mining farms quickly produced a massive centralization of production power and wealth in Bitcoin’s network. To provide some context, 87% of all Bitcoins are now owned by 1% of their network, many of these coins were mined virtually free in their early days. As another example, Bitmain, one of Bitcoin’s biggest mining operations has earned billions in revenue and profits.

The centralization of power in Bitcoin’s network makes it very difficult and expensive for the average person. If you want to acquire Bitcoin, your easiest options are to:

1. Mine It Yourself. Just hook up the specialized hardware (here’s a rig on Amazon, if you’re interested!) and go to town. Just know that since you’ll be competing against massive server farms from across the world, consuming as much energy as the country of Switzerland, you won’t be able to mine much
2. Buy Bitcoin on an exchange. Today, you can buy Bitcoin at a unit price of $3,500 / coin at the time of writing (note: you can buy fractional amount of Bitcoin!) Of course, you would also be taking on substantial risk in doing so as the price of Bitcoin is quite volatile.
   

Bitcoin was the first to show how cryptocurrency could disrupt the current financial model, giving people the ability to make transactions without having a third party in the way. The increase in freedom, flexibility, and privacy continues to drive the inevitable march toward digital currencies as a new norm. Despite its benefits, Bitcoin’s (likely unintended) concentration of money and power present a meaningful barrier to mainstream adoption. As Pi’s core team has conducted research to try to understand why people are reluctant to enter the cryptocurrency space. People consistently cited the risk of investing/mining as a key barrier to entry.

Solution: Pi – Enabling mining on mobile phones

After identifying these key barriers to adoption, the Pi Core Team set out to find a way that would allow everyday people to mine (or earn cryptocurrency rewards for validating transactions on a distributed record of transactions). As a refresher, one of the major challenges that arises with maintaining a distributed record of transactions is ensuring that updates to this open record are not fraudulent. While Bitcoin’s process for updating its record is proven (burning energy / money to prove trustworthiness), it is not very user (or planet!) friendly. For Pi, we introduced the additional design requirement of employing a consensus algorithm that would also be extremely user friendly and ideally enable mining on personal computers and mobile phones.

In comparing existing consensus algorithms (the process that records transactions into a distributed ledger), the Stellar Consensus Protocol emerges as the leading candidate to enable user-friendly, mobile-first mining. Stellar Consensus Protocol (SCP) was architected by David Mazières a professor of Computer Science at Stanford who also serves as Chief Scientist at the Stellar Development Foundation. SCP uses a novel mechanism called Federated Byzantine Agreements to ensure that updates to a distributed ledger are accurate and trustworthy. SCP is also deployed in practice through the Stellar blockchain that has been operating since 2015.

A simplified introduction to consensus algorithms

Before jumping to introducing the Pi consensus algorithm, it helps to have a simple explanation on what a consensus algorithm does for a blockchain and the types of consensus algorithms that today’s blockchain protocols generally use, e.g. Bitcoin and SCP. This section is explicitly written in a oversimplified manner for the sake of clarity, and is not complete. For higher accuracy, see the section Adaptations to SCP below and read the stellar consensus protocol paper.

A blockchain is a fault-tolerant distributed system that aims to totally order a list of blocks of transactions. Fault-tolerant distributed systems is an area of computer science that has been studied for many decades. They are called distributed systems because they do not have a centralized server but instead they are composed of a decentralized list of computers (called nodes or peers) that need to come to a consensus as to what is the content and total ordering of blocks. They are also called fault-tolerant because they can tolerate a certain degree of faulty nodes into the system (e.g. up to 33% of nodes can be faulty and the overall system continues to operate normally).

There are two broad categories of consensus algorithms: The ones that elect a node as the leader who produces the next block, and the ones where there is no explicit leader but all nodes come to a consensus of what the next block is after exchanging votes by sending computer messages to each other. (Strictly speaking the last sentence contains multiple inaccuracies, but it helps us explain the broad strokes.)

Bitcoin uses the first type of consensus algorithm: All bitcoin nodes are competing against each other in solving a cryptographic puzzle. Because the solution is found randomly, essentially the node that finds the solution first, by chance, is elected the leader of the round who produces the next block. This algorithm is called “Proof of work” and results in a lot of energy consumption.

A simplified introduction to Stellar Consensus Protocol

Pi uses the other type of consensus algorithms and is based on the Stellar Consensus Protocol (SCP) and an algorithm called Federated Byzantine Agreement (FBA). Such algorithms don’t have energy waste but they require exchanging many network messages in order for the nodes to come to “consensus” on what the next block should be. Each node can independently determine if a transaction is valid or not, e.g. authority of making the transition and double spending, based on the cryptographic signature and the transaction history. However, for a network of computers to agree on which transactions to record in a block and the order of these transactions and blocks, they need to message each other and have multiple rounds of voting to come to consensus. Intuitively, such messages from different computers in the network about which block is the next would look like the following: “I propose we all vote for block A to be next”; “I vote for block A to be the next block”; “I confirm that the majority of the nodes I trust also voted for block A”, from which the consensus algorithm enables this node to conclude that “A is the next block; and there could be no block other than A as the next block”;  Even though the above voting steps seem a lot, the internet is adequately fast and these messages are lightweight, thus such consensus algorithms are more lightweight than Bitcoin’s proof of work. One major representative of such algorithms is called Byzantine Fault Tolerance (BFT). Several of the top blockchains today are based on variants of BFT, such as NEO and Ripple.

One major criticism of BFT is that it has a centralization point: because voting is involved, the set of nodes participating in the voting “quorum” are centrally determined by the creator of the system in its beginning. The contribution of FBA is that, instead of having one centrally determined quorum, each node sets their own “quorum slices”, which will in turn form different quorums. New nodes can join the network in a decentralized way: they declare the nodes that they trust and convince other nodes to trust them, but they don’t have to convince any central authority.

SCP הוא מופע אחד של FBA. במקום לשרוף אנרגיה כמו באלגוריתם קונצנזוס הוכחת עבודה של ביטקוין, צמתי SCP מאבטחים את הרשומה המשותפת על ידי ערבות לצמתים אחרים ברשת כאמינים. כל צומת ברשת בונה פרוסת מניין, המורכבת מצמתים אחרים ברשת שהם רואים כאמינים. המניינים נוצרים על סמך פרוסות המניין של חבריו, ומאמת יקבל עסקאות חדשות רק אם ורק אם חלק מהצמתים במניינים שלהם יקבל גם את העסקה. כאשר מאמתים ברחבי הרשת בונים את המניינים שלהם, המניינים הללו עוזרים לצמתים להגיע להסכמה לגבי עסקאות עם אחריות על אבטחה. אתה יכול ללמוד עוד על פרוטוקול הקונצנזוס של כוכבים על ידי בדיקה זוסיכום טכני של SCP.

ההתאמות של פי לפרוטוקול קונצנזוס כוכבים (SCP)

אלגוריתם הקונצנזוס של Pi בונה על גבי SCP. SCP הוכח רשמית [Mazieres 2015] והוא מיושם כעת בתוך רשת Stellar. בניגוד לרשת Stellar המורכבת בעיקר מחברות ומוסדות (למשל, IBM) כצמתים, Pi מתכוון לאפשר למכשירים של אנשים לתרום ברמת הפרוטוקול ולקבל תגמול, כולל טלפונים ניידים, מחשבים ניידים ומחשבים. להלן הקדמה על האופן שבו Pi מיישם SCP כדי לאפשר כרייה על ידי יחידים.

ישנם ארבעה תפקידים שמשתמשי Pi יכולים לשחק, בתור כורי Pi. כלומר:

• חָלוּץ. משתמש באפליקציית Pi לנייד שפשוט מאשר שהוא לא "רובוט" על בסיס יומי. משתמש זה מאמת את נוכחותו בכל פעם שהוא נכנס לאפליקציה. הם יכולים גם לפתוח את האפליקציה כדי לבקש עסקאות (למשל לבצע תשלום ב-Pi לחלוץ אחר)
• תוֹרֵם. משתמש באפליקציית Pi לנייד שתורם בכך שהוא מספק רשימה של חלוצים שהוא או היא מכירים וסומכים עליו. במצטבר, תורמי Pi יבנו גרף אמון גלובלי.
• שַׁגְרִיר. משתמש באפליקציית Pi לנייד שמציג משתמשים אחרים לרשת Pi.
• צוֹמֶת. משתמש שהוא חלוץ, תורם המשתמש באפליקציית Pi לנייד, וגם מריץ את תוכנת הצומת Pi במחשב השולחני או הנייד שלו. תוכנת הצומת Pi היא התוכנה שמריצה את אלגוריתם הליבה SCP, תוך התחשבות במידע על גרף האמון שסופק על ידי התורמים.

משתמש יכול למלא יותר מאחד מהתפקידים לעיל. כל התפקידים הכרחיים, ולכן כל התפקידים מתוגמלים ב-Pi שהוטבע לאחרונה על בסיס יומי כל עוד הם השתתפו ותרמו במהלך אותו יום נתון. בהגדרה הרופפת של "כורה" בהיותו משתמש שמקבל מטבע חדש שנטבע כפרס על תרומות, כל ארבעת התפקידים נחשבים לכורי Pi. אנו מגדירים "כרייה" בצורה רחבה יותר מהמשמעות המסורתית שלו המשולה לביצוע אלגוריתם קונצנזוס של הוכחת עבודה כמו בביטקוין או באת'ריום.

קודם כל, עלינו להדגיש שתוכנת Pi Node עדיין לא שוחררה. אז החלק הזה מוצע יותר כעיצוב אדריכלי וכבקשה לבקש הערות מהקהילה הטכנית. תוכנה זו תהיה קוד פתוח לחלוטין והיא תהיה תלויה במידה רבה גם בליבת הכוכבים שהיא גם תוכנת קוד פתוח זמינהכאן. המשמעות היא שכל אחד בקהילה יוכל לקרוא, להגיב ולהציע בו שיפורים. להלן השינויים המוצעים של Pi ל-SCP כדי לאפשר כרייה על ידי מכשירים בודדים.

צמתים

לקריאות, אנו מגדירים כ-צומת מחובר כהלכהלהיות מה שכתב ה-SCP מתייחס אליו כאלצומת שלם. כמו כן, למען הקריאה, אנו מגדירים כ-רשת Pi הראשיתלהיות הסט של כל הצמתים שלמים ברשת Pi. המשימה העיקרית של כל צומת היא להיות מוגדר כך שיהיה מחובר כהלכה לרשת Pi הראשי. אינטואיטיבית, צומת המחובר באופן שגוי לרשת הראשית דומה לצומת ביטקוין שאינו מחובר לרשת הביטקוין הראשית.

במונחים של SCP, כדי שצומת יתחבר בצורה נכונה פירושו שצומת זה חייב לבחור "נתח מניין" כך שכל המניינים המתקבלים הכוללים את הצומת הזה יצטלבו עם המניינים של הרשת הקיימת. ליתר דיוק, צומת v_n+1מחובר כהלכה לרשת ראשית N מתוך n צמתים שכבר מחוברים כהלכה (v₁, v₂, …, v_נ) אם המערכת המתקבלת N' של n+1 צמתים (v₁, v₂, …, v_n+1) נהנה מצומת קוורום. במילים אחרות, N' נהנה ממפגש קוורום אם כל שניים מהמניינים שלו חולקים צומת. - כלומר, לכל המניינים U₁ואתה₂, יו₁∩ יו₂≠ ∅.

התרומה העיקרית של Pi על פריסת הקונצנזוס הקיימת של Stellar היא שהיא מציגה את הרעיון של גרף אמון שסופק על ידי Pi Contributors כמידע שיכול לשמש את צמתי Pi כאשר הם מגדירים את התצורות שלהם כדי להתחבר לרשת Pi הראשי. .

בעת בחירת פרוסות המניין שלהם, צמתים אלה חייבים לקחת בחשבון את גרף האמון שסופק על ידי התורמים, כולל מעגל האבטחה שלהם. כדי לסייע בהחלטה זו, אנו מתכוונים לספק תוכנת עזר לניתוח גרפים שתסייע למשתמשים המריצים Nodes לקבל החלטות מושכלות ככל האפשר. התפוקה היומית של תוכנה זו תכלול:

• רשימה מדורגת של צמתים מסודרת לפי המרחק שלהם מהצומת הנוכחי בגרף האמון; רשימה מדורגת של צמתים המבוססת על אדירוג דףניתוח של צמתים בגרף האמון
• רשימה של צמתים שדווחו על ידי הקהילה כפגומים בכל דרך רשימה של צמתים חדשים המבקשים להצטרף לרשת
• רשימה של המאמרים האחרונים מהאינטרנט על מילת המפתח "התנהגויות Pi nodes" ומילות מפתח קשורות אחרות; ייצוג חזותי של צמתים הכוללים את רשת Pi בדומה למה שמוצג בצג StellarBeat Quorum[קוד מקור]
• חוקר מניין דומה לQuorumExplorer.com[קוד מקור]
• כלי סימולציה כמו זה שבצג StellarBeat Quorumשמראה את ההשפעות הצפויות כתוצאה מהקישוריות של צמתים זה לרשת Pi כאשר תצורת הצומת הנוכחית משתנה.

בעיית מחקר מעניינת לעבודה עתידית היא לפתח אלגוריתמים שיכולים לקחת בחשבון את גרף האמון ולהציע לכל צומת תצורה אופטימלית, או אפילו להגדיר את התצורה הזו באופן אוטומטי. בפריסה הראשונה של רשת Pi, בעוד שמשתמשים המריצים Nodes יכולים לעדכן את תצורת ה-Node שלהם בכל עת, הם יתבקשו לאשר את התצורות שלהם מדי יום ויתבקשו לעדכן אותם אם יראו לנכון.

משתמשי אפליקציה לנייד

כאשר פיוניר צריך לאשר שעסקה נתונה בוצעה (למשל שהוא קיבל Pi) הוא פותח את האפליקציה לנייד. בשלב זה, האפליקציה לנייד מתחברת לצמתים אחד או יותר כדי לברר אם העסקה נרשמה בפנקס החשבונות וגם כדי לקבל את מספר הבלוק העדכני ביותר ואת ערך ה-hash של הבלוק הזה. אם אותו Pioneer מפעיל גם Node, האפליקציה לנייד מתחברת לצומת של אותו Pioneer עצמו. אם ה- Pioneer אינו מפעיל צומת, האפליקציה מתחברת למספר צמתים וכדי לבדוק את המידע הזה. לחלוצים תהיה היכולת לבחור לאילו צמתים הם רוצים שהאפליקציות שלהם יתחברו. אבל כדי להפוך את זה לפשוט עבור רוב המשתמשים, לאפליקציה צריכה להיות ערכת ברירת מחדל סבירה של צמתים, למשל מספר צמתים הקרובים למשתמש בהתבסס על גרף האמון, יחד עם מבחר אקראי של צמתים גבוהים בדירוג הדף. אנו מבקשים את המשוב שלך כיצד יש לבחור את ערכת ברירת המחדל של צמתים עבור Pioneers ניידים.

תגמולי כרייה

מאפיין יפה של אלגוריתם SCP הוא שהוא גנרי יותר מבלוקצ'יין. הוא מתאם קונצנזוס על פני מערכת מבוזרת של צמתים. המשמעות היא שאותו אלגוריתם ליבה משמש לא רק כל כמה שניות כדי להקליט עסקאות חדשות בבלוקים חדשים, אלא גם ניתן להשתמש בו כדי להפעיל מעת לעת חישובים מורכבים יותר. לדוגמה, פעם בשבוע, רשת הכוכבים משתמשת בו כדי לחשב את האינפלציה ברשת הכוכבים ולהקצות את האסימונים החדשים שהוטבעו באופן יחסי לכל מחזיקי המטבעות הכוכבים (המטבע של כוכבים נקרא לומן). באופן דומה, רשת Pi מעסיקה SCP פעם ביום כדי לחשב את הפצת ה-Pi החדשה ברחבי הרשת על פני כל כורי Pi (חלוצים, תורמים, שגרירים, צמתים) שהשתתפו באופן פעיל בכל יום נתון. במילים אחרות, תגמולי כריית Pi מחושבים רק פעם אחת ביום ולא בכל בלוק של הבלוקצ'יין.

לשם השוואה ביטקוין מקצה פרסי כרייה על כל בלוק והוא נותן את כל התגמול לכורה שהתמזל מזלו כדי להיות מסוגל לפתור משימה אקראית אינטנסיבית מבחינה חישובית. פרס זה בביטקוין כיום 12.5 ביטקוין (~40K$) ניתן לכורה אחד בלבד כל 10 דקות. זה הופך את זה מאוד לא סביר עבור כל כורה נתון אי פעם לקבל תגמולים. כפתרון לכך, כורי ביטקוין מתארגנים במאגרי כרייה מרכזיים, שכולם תורמים כוח עיבוד, מגדילים את הסבירות לקבל תגמולים, ובסופו של דבר חולקים את התגמולים הללו באופן יחסי. בריכות כרייה הן לא רק נקודות ריכוזיות, אלא גם המפעילים שלהן מקבלים קיצוצים שמפחיתים את הכמות שהולך לכורים בודדים. ב-Pi אין צורך בבריכות כרייה, שכן פעם ביום כל מי שתרם מקבל הפצה מריטוקרטית של Pi חדש.

עמלות עסקה

בדומה לעסקאות ביטקוין, עמלות הן אופציונליות ברשת Pi. לכל בלוק יש מגבלה מסוימת של כמה עסקאות ניתן לכלול בו. כאשר אין צבר עסקאות, עסקאות נוטות להיות בחינם. אבל אם יש יותר עסקאות, הצמתים מזמינים אותן לפי עמלה, עם עסקאות העמלה הגבוהה ביותר בחלק העליון ובוחרים רק את העסקאות המובילות שייכללו בבלוקים המיוצרים. זה הופך אותו לשוק פתוח. יישום: העמלות מחולקות באופן יחסי בין צמתים פעם ביום. בכל בלוק, העמלה של כל עסקה מועברת לארנק זמני משם בסופו של יום היא מחולקת לכורים הפעילים של היום. לארנק הזה יש מפתח פרטי לא ידוע. עסקאות בתוך ומחוץ לארנק הזה נכפות על ידי הפרוטוקול עצמו בהסכמה של כל הצמתים באותו אופן שבו הקונצנזוס גם טבע Pi חדש בכל יום.

מגבלות ועבודה עתידית

SCP has been extensively tested for several years as part of the Stellar Network, which at the time of this writing is the ninth largest cryptocurrency in the world. This gives us a quite large degree of confidence in it. One ambition of the Pi project is to scale the number of nodes in the Pi network to be larger than the number of nodes in the Stellar network to allow more everyday users to participate in the core consensus algorithm. Increasing the number of nodes, will inevitably increase the number of network messages that must be exchanged between them. Even though these messages are much smaller than an image or a youtube video, and the Internet today can reliably transfer videos quickly, the number of messages necessary increases with the number of participating nodes, which can become bottleneck to the speed of reaching consensus. This will ultimately slow down the rate, at which new blocks and new transactions are recorded in the network. Thankfully, Stellar is currently much faster than Bitcoin. At the moment, Stellar is calibrated to produce a new block every 3 to 5 seconds, being able to support thousands of transactions per second. By comparison, Bitcoin produces a new block every 10 minutes. Moreover, due to Bitcoin’s lack in the safety guarantee, Bitcoin’s blockchain in rare occasions can be overwritten within the first hour. This means that a user of Bitcoin must wait about 1 hour before they can be sure that a transaction is considered final. SCP guarantees safety, which means after 3-5 seconds one is certain about a transaction. So even with the potential scalability bottleneck,  Pi expects to achieve transaction finality faster than Bitcoin and possibly slower than Stellar, and process more transactions per second than Bitcoin and possibly fewer than Stellar.

בעוד שמדרגיות של SCP היא עדיין בעיית מחקר פתוחה. ישנן מספר דרכים מבטיחות להאיץ דברים. פתרון מדרגיות אפשרי אחד הואbloXroute. BloXroute מציעה רשת הפצת בלוקצ'יין (BDN) המשתמשת ברשת גלובלית של שרתים המותאמת לביצועי הרשת. בעוד שכל BDN נשלט באופן מרכזי על ידי ארגון אחד, הם מציעים מסר ניטרלי מוכח שעובר האצה. כלומר BDNs יכולים לשרת רק את כל הצמתים בצורה הוגנת ללא אפליה מכיוון שההודעות מוצפנות. זה אומר שה-BDN לא יודע מאיפה מגיעות הודעות, לאן הן הולכות או מה יש בפנים. בדרך זו לצמתי Pi יכולים להיות שני מסלולים להעברת הודעות: מסלול מהיר דרך BDN, שצפוי להיות אמין רוב הזמן, וממשק העברת הודעות עמית לעמית מבוזר לחלוטין ואמין אך איטי יותר. האינטואיציה של רעיון זה דומה במעורפל לאחסון במטמון: המטמון הוא מקום שבו מחשב יכול לגשת לנתונים במהירות רבה, לזרז את החישוב הממוצע, אך לא מובטח לו תמיד יש את כל פיסת המידע הדרושה. כאשר המטמון מפספס, המחשב מואט אך שום דבר קטסטרופלי לא קורה. פתרון נוסף יכול להיות שימוש באישור מאובטח של הודעות ריבוי שידור ברשתות Peer-to-Peer פתוחות [Nicolosi and Mazieres 2004] כדי להאיץ את הפצת ההודעות בין עמיתים.

מודל כלכלי של Pi: איזון מחסור וגישה

יתרונות וחסרונות של מודלים כלכליים מהדור הראשון

אחד החידושים המרשימים ביותר של ביטקוין הוא השילוב של מערכות מבוזרות עם תורת המשחקים הכלכלית.

יתרונות

אספקה ​​קבועה

המודל הכלכלי של ביטקוין פשוט.אי פעם יהיו קיימים רק 21 מיליון ביטקוין. מספר זה מוגדר בקוד. עם רק 21 מיליון להסתובב בין 7.5B אנשים ברחבי העולם, אין מספיק ביטקוין להסתובב. המחסור הזה הוא אחד המניעים החשובים ביותר של ערכו של ביטקוין.

הפחתת תגמול בלוק

תוכנית ההפצה של ביטקוין, בתמונה למטה, אוכפת עוד יותר את תחושת המחסור הזו. תגמול כריית בלוק הביטקוין פוחת כל 210,000 בלוקים (בערך כל 4 שנים.) בימיו הראשונים, התגמול בלוק הביטקוין היה 50 מטבעות. כעת, התגמול הוא 12.5, ויקטן עוד יותר ל-6.25 מטבעות במאי 2020. קצב הפצת הביטקוין יורד אומר שגם כשהמודעות למטבע גדלה, יש פחות מה לכרות בפועל.

חסרונות

הפוך פירושו לא אחיד

מודל ההפצה ההפוכה של ביטקוין (פחות אנשים מרוויחים יותר בהתחלה, ויותר אנשים מרוויחים פחות היום) הוא אחד התורמים העיקריים להתפלגות הלא אחידה שלו. עם כל כך הרבה ביטקוין בידיים של כמה מאמצים מוקדמים, כורים חדשים "שורפים" יותר אנרגיה תמורת פחות ביטקוין.

אגירה מעכבת שימוש כאמצעי החלפה

למרות שהביטקוין שוחרר כמערכת "מזומן אלקטרוני עמית לעמית", המחסור היחסי של ביטקוין פגע במטרה של ביטקוין לשמש כבורסה בינונית. המחסור בביטקוין הוביל לתפיסתו כצורה של "זהב דיגיטלי" או חנות דיגיטלית בעלת ערך. התוצאה של תפיסה זו היא שרבים מבעלי הביטקוין אינם מוכנים להוציא ביטקוין על הוצאות יומיומיות.

המודל הכלכלי של Pi

Pi, לעומת זאת, מבקש ליצור איזון בין יצירת תחושת מחסור עבור Pi, תוך הקפדה על כך שכמות גדולה לא תצטבר למספר קטן מאוד של ידיים. אנחנו רוצים לוודא שהמשתמשים שלנו מרוויחים יותר Pi כשהם תורמים לרשת. המטרה של Pi היא לבנות מודל כלכלי שמתוחכם מספיק כדי להשיג ולאזן את סדרי העדיפויות הללו תוך שהוא נשאר אינטואיטיבי מספיק כדי שאנשים יוכלו להשתמש בהם.

דרישות עיצוב המודל הכלכלי של Pi:

• פָּשׁוּט: בנה מודל אינטואיטיבי ושקוף
• חלוקה הוגנת: תן למסה קריטית מאוכלוסיית העולם גישה ל-Pi
• מַחְסוֹר: צור תחושת מחסור כדי לשמור על המחיר של Pi לאורך זמן
• השתכרות מריטוקרטית: תגמל תרומות כדי לבנות ולקיים את הרשת

Pi – אספקת אסימונים

מדיניות פליטת אסימונים

1. סה"כ היצע מרבי = M + R + D
   1. M = סך תגמולי הכרייה
   2. R = סך תגמולי הפניה
   3. D = סך התגמולים למפתחים
      
2. M = ∫ f(P) dx כאשר f היא פונקציה בירידה לוגריתמית
   1. P = מספר אוכלוסייה (למשל, אדם ראשון להצטרף, אדם שני שיצטרף וכו')
      
3. R = r * M
   1. r = שיעור הפניות (סה"כ 50% או 25% גם למפנה וגם לשופט)
      

4. D = t * (M + R)
5. t = שיעור התגמול למפתחים (25%)

M – אספקת כרייה (מבוסס על אספקת כרייה קבועה שנטבעה לאדם)

בניגוד לביטקוין שיצר היצע קבוע של מטבעות לכל האוכלוסייה העולמית, Pi יוצר היצע קבוע של פילכל אדם שמצטרף לרשת עד 100 מיליון המשתתפים הראשונים.במילים אחרות, עבור כל אדם שמצטרף לרשת Pi, כמות קבועה של Pi מוטבעת מראש. אספקה ​​זו משוחררת לאחר מכן לאורך חייו של אותו חבר בהתבסס על רמת המעורבות והתרומה שלו לאבטחת הרשת. ההיצע משוחרר באמצעות פונקציה יורדת אקספוננציאלית בדומה לזו של הביטקוין לאורך חייו של החבר.

R – אספקת הפניה (מבוסס על פרס הפניה קבוע שהוטבע לאדם ומפנה ושופט משותף שחור/לבן)

כדי שלמטבע יהיה ערך, עליו להיות מופץ באופן נרחב. כדי לתמרץ מטרה זו, הפרוטוקול מייצר גם כמות קבועה של Pi המשמשת כבונוס הפניה גם למפנה וגם לשופט (או גם להורה וגם לצאצאים 🙂 המאגר המשותף הזה יכול להיכרות על ידי שני הצדדים במהלך חייהם - כאשר שני הצדדים כורים באופן פעיל. הן המפנה והן השופט מסוגלים להיעזר במאגר זה כדי להימנע ממודלים נצלניים שבהם המפנים מסוגלים "לטרוף" את השופטים שלהם. בונוס ההפניה משמש תמריץ ברמת הרשת להגדלת רשת ה-Pi ובו בזמן גם תמריץ מעורבות בקרב חברים באבטחת הרשת באופן פעיל.

D - אספקת תגמול למפתחים (Pi נוסף שהוטבע לתמיכה בפיתוח מתמשך)

Pi תממן את הפיתוח המתמשך שלה עם "פרס למפתחים" שיוטבע לצד כל מטבע Pi שמוטבע לצורך כרייה והפניות. באופן מסורתי, פרוטוקולי מטבעות קריפטוגרפיים טבעו כמות קבועה של אספקה ​​שמוכנסת מיד לאוצר. מכיוון שהאספקה ​​הכוללת של Pi תלויה במספר החברים ברשת, Pi גוזרת בהדרגה את תגמול המפתחים שלה ככל שהרשת מתרחבת. ההטבעה המתקדמת של התגמול למפתחים של Pi נועדה להתאים את התמריצים של התורמים של Pi עם הבריאות הכללית של הרשת.

f היא פונקציה יורדת מבחינה לוגריתמית - חברים מוקדמים מרוויחים יותר

בעוד ש-Pi מבקשת להימנע מריכוזים קיצוניים של עושר, הרשת גם מבקשת לתגמל חברים קודמים ותרומותיהם בחלק גדול יחסית של Pi. כאשר רשתות כגון Pi נמצאות בימים הראשונים שלהן, הן נוטות לספק למשתתפים תועלת נמוכה יותר. לדוגמה, דמיינו שיש לכם את הטלפון הראשון בעולם. זה יהיה חידוש טכנולוגי גדול אבל לא שימושי במיוחד. עם זאת, ככל שיותר אנשים רוכשים טלפונים, כל בעל טלפון מקבל יותר תועלת מהרשת. על מנת לתגמל אנשים שמגיעים לרשת מוקדם, תגמול הכרייה האישי והתגמולים ההפניות של Pi פוחתים כפונקציה של מספר האנשים ברשת. במילים אחרות, יש כמות מסוימת של Pi ששמורה לכל "חריץ" ברשת Pi.

כלי עזר: איגום וייצור רווחים מהזמן שלנו באינטרנט

היום כולם יושבים על אוצר של ממש של משאבים לא מנוצלים. כל אחד מאיתנו מבלה שעות ביום בטלפון שלנו. בעודנו בטלפונים שלנו, כל צפיות, פוסטים או קליקים שלנו יוצרים רווחים יוצאי דופן עבור תאגידים גדולים. ב-Pi, אנו מאמינים שלאנשים יש את הזכות ללכוד ערך שנוצר מהמשאבים שלהם.

כולנו יודעים שאנחנו יכולים לעשות יותר ביחד ממה שאנחנו יכולים לבד. באינטרנט של היום, לתאגידים ענקיים כמו גוגל, אמזון, פייסבוק יש מינוף עצום נגד צרכנים בודדים. כתוצאה מכך, הם מסוגלים ללכוד את חלק הארי של הערך שנוצר על ידי צרכנים בודדים באינטרנט. Pi מיישר את מגרש המשחקים בכך שהוא מאפשר לחברים שלה לאסוף את המשאבים הקולקטיביים שלהם כדי שיוכלו לקבל חלק מהערך שהם יוצרים.

הגרפיקה למטה היא Pi Stack, שבה אנו רואים הזדמנויות מבטיחות במיוחד לעזור לחברים שלנו לתפוס ערך. להלן, נעבור על כל אחד מהתחומים הללו ביתר פירוט.

היכרות עם ה-Pi Stack - שחרור משאבים שלא מנוצלים

Pi Ledger And Shared Trust Graph - קנה מידה של אמון ברחבי האינטרנט

אחד האתגרים הגדולים ביותר באינטרנט הוא לדעת על מי לסמוך. כיום, אנו מסתמכים על מערכות הדירוג של ספקים כגון Amazon, eBay, Yelp, כדי לדעת עם מי אנחנו יכולים לבצע עסקאות באינטרנט. למרות העובדה שאנו, הלקוחות, עושים את העבודה הקשה של דירוג וביקורת עמיתים שלנו, מתווכים באינטרנט אלו תופסים את חלק הארי של הערך שיצר עבודה זו.

Pi’s consensus algorithm, described above, creates a native trust layer that scales trust on the web without intermediaries. While the value of just one individual’s Security Circle is small, the aggregate of our individual security circles build a global “trust graph” that help people understand who on the Pi Network can be trusted. The Pi Network’s global trust graph will facilitate transactions between strangers that would not have otherwise been possible. Pi’s native currency, in turn, allows everyone who contributes to the security of the network to capture a share of the value they have helped create.

Pi’s Attention Marketplace – Bartering Unutilized Attention And Time

Pi allows its members to pool their collective attention to create an attention market much more valuable than any individual’s attention alone. The first application built on this layer will be a scarce social media channel currently hosted on the home screen of the application. You can think of the scarce social media channelכמו אינסטגרם עם פוסט גלובלי אחד בכל פעם. חלוצים יכולים להמר על Pi כדי למשוך את תשומת הלב של חברים אחרים ברשת, על ידי שיתוף תוכן (למשל, טקסט, תמונות, סרטונים) או שאילת שאלות המבקשות לנצל את החוכמה הקולקטיבית של הקהילה. ברשת Pi, לכל אחד יש הזדמנות להיות משפיע או לנצל את חוכמת הקהל. עד כה, צוות הליבה של Pi השתמש בערוץ זה כדי לסקר את דעת הקהילה על בחירות עיצוב עבור Pi (למשל, הקהילה הצביעה על העיצוב והצבעים של הלוגו של Pi.) קיבלנו הרבה תגובות יקרות ערך ומשוב מהקהילה על פּרוֹיֶקט. כיוון עתידי אפשרי אחד הוא לפתוח את שוק הקשב עבור כל פיוניר להשתמש ב-Pi כדי לפרסם את התוכן שלו, תוך הרחבת מספר הערוצים המתארחים ברשת Pi.

בנוסף לחילופי תשומת לב עם עמיתיהם, פיונירס עשויה גם לבחור בחליפין עם חברות שמחפשות את תשומת לבם. האמריקאי הממוצע רואה ביניהם4,000 ו-10,000 מודעות ביום. חברות נלחמות על תשומת הלב שלנו ומשלמים על כך סכומי כסף אדירים. אבל אנחנו, הלקוחות, לא מקבלים שום ערך מהעסקאות האלה. בשוק הקשב של Pi, חברות המבקשות להגיע לחלוצים יצטרכו לפצות את הקהל שלהן ב-Pi. שוק הפרסום של Pi יהיה בהחלט הסכמה בלבד ויספק הזדמנות לחלוצים להרוויח רווחים מאחד המשאבים הגדולים ביותר הבלתי מנוצלים שלהם: תשומת הלב שלהם.

Pi's Barter Marketplace - בנה את חלון הראווה הוירטואלי האישי שלך

בנוסף לתרומת אמון ותשומת לב לרשת Pi, אנו מצפים שחלוצים יוכלו לתרום את הכישורים והשירותים הייחודיים שלהם בעתיד. האפליקציה לנייד של פי תשמש גם כנקודת מכירה שבה חברי Pi יכולים להציע את הסחורה והשירותים הבלתי מנוצלים שלהם דרך "חלון ראווה וירטואלי" לחברים אחרים ברשת Pi. לדוגמה, חבר מציע חדר לא מנוצל בדירתו להשכרה לחברים אחרים ברשת פי. בנוסף לנכסים אמיתיים, חברי רשת Pi יוכלו גם להציע מיומנויות ושירותים דרך חלונות הראווה הווירטואליים שלהם. לדוגמה, חבר ברשת Pi יכול להציע את כישורי התכנות או העיצוב שלו בשוק Pi. שעות נוספות, הערך של Pi יתמך על ידי סל גדל והולך של סחורות ושירותים.

חנות האפליקציות המבוזרת של Pi – הורדת מחסום הכניסה ליוצרים

המטבע, גרף האמון והשוק המשותפים של רשת Pi יהיו הקרקע לאקוסיסטם רחב יותר של יישומים מבוזרים. כיום, כל מי שרוצה להתחיל אפליקציה צריך לאתחל את התשתית הטכנית והקהילה שלו מאפס. חנות היישומים המבוזרת של Pi תאפשר למפתחי Dapp למנף את התשתית הקיימת של Pi וכן את המשאבים המשותפים של הקהילה והמשתמשים. יזמים ומפתחים יכולים להציע Dapps חדשים לקהילה עם בקשות לגישה למשאבים המשותפים של הרשת. Pi גם תבנה את ה-Dapps שלה עם מידה מסוימת של יכולת פעולה הדדית כך ש-Dapps יוכלו להתייחס לנתונים, נכסים ותהליכים ביישומים מבוזרים אחרים.

ממשל - מטבעות קריפטו למען ועל ידי האנשים

אתגרים עם מודלים של ממשל דור ראשון

אמון הוא הבסיס לכל מערכת מוניטרית מצליחה. אחד הגורמים החשובים ביותר ליצירת אמון הואממשל, או התהליך שבאמצעותו שינויים מיושמים בפרוטוקול לאורך זמן. למרות חשיבותו, הממשל הוא לעתים קרובות אחד מהגורמיםההיבטים המתעלמים מרובם של מערכות קריפטו-כלכליות.

First generation networks such as Bitcoin largely avoided formal (or “on-chain”) governance mechanisms in favor of informal (or “off-chain”) mechanisms arising from a combination of role and incentive design. By most measures, Bitcoin’s governance mechanisms has been quite successful, allowing the protocol to grow dramatically in scale and value since its inception. However, there have also been some challenges. The economic concentration of Bitcoin has led to a concentration of political power. The result is that everyday people can get caught in the middle of destructive battles between massive holders of Bitcoin. One of the most recent examples of this challenge has been the ongoing battle between Bitcoin and Bitcoin Cash. These civil wars can end in a fork where or where the blockchain. For token holders, hard forks are inflationary and can threaten the value of their holdings.

Pi’s Governance Model – a two-phase plan

In an article challenging the merits of on-chain governance, Vlad Zamfir, one of Ethereum’s core developers, argues that blockchain governance “is not an abstract design problem. It’s an applied social problem.אחת מנקודות המפתח של ולאד היא שקשה מאוד לעצב מערכות ממשל "אפריורית" או לפני תצפיות על האתגרים המסוימים הנובעים ממערכת פוליטית ספציפית. דוגמה היסטורית אחת היא בהקמת ארצות הברית. הניסוי הראשון בדמוקרטיה בארצות הברית, תקנון הקונפדרציה, נכשל לאחר ניסוי של שמונה שנים. האבות המייסדים של ארצות הברית יכלו אז להפיק את הלקחים של סעיף הקונפדרציה כדי לעצב את החוקה - ניסוי הרבה יותר מוצלח.

כדי לבנות מודל ממשל מתמשך, Pi תמשיך בתוכנית דו-שלבית.

מודל ממשל זמני (פחות מ-5 מיליון חברים)

עד שהרשת תגיע למסה קריטית של 5 מיליון חברים, Pi תפעל תחת מודל ממשל זמני. מודל זה יהיה דומה ביותר למודלים של ממשל "מחוץ לשרשרת" המופעלים כיום על ידי פרוטוקולים כמו ביטקוין ו-Ethereum, כאשר צוות הליבה של Pi משחק תפקיד חשוב בהנחיית הפיתוח של הפרוטוקול. עם זאת, צוות הליבה של Pi עדיין יסתמך במידה רבה על הקלט של הקהילה. אפליקציית Pi לנייד עצמה היא המקום שבו צוות הליבה של Pi שידל מידע מהקהילה והתקשר עם Pioneers. Pi מאמצת ביקורת והצעות קהילתיות, אשר מיושמת על ידי תכונות הפתיחה להערות של דף הנחיתה של Pi, שאלות נפוצות ונייר לבן. בכל פעם שאנשים גולשים בחומרים האלה באתרי האינטרנט של פי, הם יכולים לשלוח הערה על קטע ספציפי שם כדי לשאול שאלות ולהציע הצעות. מפגשי Pioneer לא מקוונים שצוות הליבה של Pi ארגן גם הם יהוו ערוץ חשוב לקלט קהילה.

בנוסף, צוות הליבה של Pi יפתח מכניקת ממשל פורמלית יותר. מערכת ממשל אפשרית אחת היא דמוקרטיה נזילה. בדמוקרטיה נזילה, לכל פיוניר תהיה היכולת להצביע ישירות בנושא או להאציל את הצבעתו לחבר אחר ברשת. דמוקרטיה נזילה תאפשר חברות רחבה ויעילה מהקהילה של פי.

"הוועידה החוקתית" של Pi (> 5 מיליון חברים)

לאחר פגיעה ב-5 מיליון חברים, תוקם ועדה זמנית המבוססת על תרומות קודמות לרשת Pi. ועדה זו תהיה אחראית לשידול ולהצעת הצעות מהקהילה הרחבה יותר. זה גם יארגן סדרה של שיחות באינטרנט ובאופן לא מקוון שבהן חבריו של פי יוכלו לשקול את החוקה ארוכת הטווח של פי. בהתחשב בבסיס המשתמשים הגלובלי של Pi, רשת Pi תערוך את הכנסים הללו במספר מיקומים ברחבי העולם כדי להבטיח נגישות. בנוסף לאירוח כנסים אישיים, Pi תשתמש גם באפליקציה לנייד שלה כפלטפורמה לאפשר לחבר של Pi להשתתף בתהליך מרחוק. בין אם באופן אישי או מקוון, לחברי הקהילה של Pi תהיה את היכולת להשתתף במבנה הממשל לטווח ארוך של Pi.

מפת דרכים / תוכנית פריסה

שלב 1 - עיצוב, הפצה, Trust Graph Bootstrap.

שרת ה-Pi פועל כברז המחקה את התנהגות המערכת המבוזרת, שכן הוא יתפקד ברגע שהוא פעיל. במהלך שלב זה אפשריים וקלים יחסית שיפורים בחוויית המשתמש ובהתנהגות בהשוואה לשלב היציב של הרשת הראשית. כל טביעת המטבעות למשתמשים תועבר לרשת החיה לאחר השקתה. במילים אחרות, ה-livenet תחסום מראש את כל יתרות בעלי החשבון שנוצרו במהלך שלב 1, ותמשיך לפעול בדיוק כמו המערכת הנוכחית אך מבוזרת לחלוטין. Pi אינו רשום בבורסות בשלב זה ואי אפשר "לקנות" Pi בכל מטבע אחר.

שלב 2 - Testnet

לפני שאנו משיקים את הרשת הראשית, תוכנת ה-Node תיפרס על רשת בדיקה. רשת הבדיקה תשתמש באותו גרף אמון בדיוק כמו הרשת הראשית אך על מטבע Pi בוחן. צוות הליבה של Pi יארח מספר צמתים ברשת הבדיקות, אך יעודד חלוצים נוספים להקים צמתים משלהם ברשת הבדיקות. למעשה, על מנת שכל צומת יצטרף לרשת הראשית, מומלץ לו להתחיל ב-testnet. רשת הבדיקה תופעל במקביל לאמולטור Pi בשלב הראשון, ומדי פעם, למשל מדי יום, יושוו התוצאות משתי המערכות כדי לתפוס את הפערים וההחמצות של רשת הבדיקה, מה שיאפשר למפתחי Pi להציע הצעות וליישם תיקונים. לאחר הפעלה מקיפה של שתי המערכות, testnet יגיע למצב שבו התוצאות שלה תואמות באופן עקבי את של האמולטור. בזמן הזה כשהקהילה תרגיש שהיא מוכנה, Pi תעבור לשלב הבא.

שלב 3 - Mainnet

כאשר הקהילה תרגיש שהתוכנה מוכנה לייצור, והיא נוסתה ביסודיות ב-testnet, תושק ה-mainnet הרשמי של רשת Pi. פרט חשוב הוא שבמעבר ל-mainnet, רק חשבונות מאושרים להיות שייכים לאנשים אמיתיים מובהקים יזכו לכבוד. לאחר שלב זה, אמולטור רשת ה-Pi של שלב 1 ייסגר והמערכת תמשיך בעצמה לנצח. עדכונים עתידיים לפרוטוקול ייתרמו על ידי קהילת מפתחי Pi וצוות הליבה של Pi, ויוצעו על ידי הוועדה. היישום והפריסה שלהם יהיו תלויים בצמתים שיעדכנו את תוכנת הכרייה בדיוק כמו כל בלוקצ'יין אחר. אף רשות מרכזית לא תשלוט במטבע והוא יהיה מבוזר לחלוטין. יתרות של משתמשים מזויפים או משתמשים כפולים יימחקו. זה השלב שבו ניתן לחבר את Pi לבורסות ולהחליף אותו במטבעות אחרים.

This is a fan site of PI NETWORK.
You can find the original Pi white paper in אתר רשמי.
PI™, PI NETWORK™, _^™הוא סימן מסחרי של חברת PI Community.